הלכה: רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. כְּרַגְלֵי הַמַּפְקִיד. וְחוֹרָנָה אָמַר. כְּרַגְלֵי מִי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֶצְלוֹ (הֵן) [כֵּן]. מַתְנִיתָה פְלִיגָה עַל מָאן דְּאָמַר. כְּרַגְלֵי מִי שֶׁהֵן מוּפְקָדִין אֶצְלוֹ הֵן. דְּתַנִּינָן. מִי שֶׁהָיוּ פֵירוֹתָיו בְּעִיר אַחֶרֶת וְעֵירְבוּ בְנֵי אוֹתָהּ הָעִיר לָבוֹא אֶצְלוֹ. לֹא יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּירוֹתָיו. אִין תִּימַר. כְּרַגְלֵי מִי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֶצְלוֹ הֵם. יָבִיאוּ לוֹ מִפֵּירוֹתָיו. אָמַר רִבִּי יוּדָן. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה מַפְתֵּחַ בְּיַד הַבְּעָלִים. אוֹ שֶׁלֹּא מָֽסְרוּ לָהֶן רְשׁוּתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם. 22b וֵיי דָא אֲמַר דָא. מִי שֶׁזִּימֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִים לֹא יוֹלִיכוּ בְיָדָם מָנוֹת אֶלָּא אִם כֵּן זִיכָּה לָהֶן אַחֵר בְּמָנוֹתֵיהֶם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. מִכֵּיוָן שֶׁזִּיכֶּה לָהֶן אַחֵר בְּמָנוֹתֵיהֶן לֹא כְרַגְלֵי מִי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֶצְלוֹ הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק מס' ביצה
אוקריה חד סרקיי. סוחר ערבי כיבדו ושלח לו כמהין ופטריות לדורון ובא ושאל לר' מנא אם מותר לקבלו הואיל ובא מחוץ לתחום היום וא''ל קבלין אותן מחמת שהוא שכן שלך ואוכלן בד' אמות:
ובלבד בארבע אמות. וחוץ לד' אמות לא יטלטלו:
הדא אמרה. מדברי רבי דקאמר דכל שאינו חוץ לתחום לעולם כאלו המדבריות אע''פ שבאו עכשיו מחוץ לתחום לתוך התחום בי''ט מותרים הם לשחוט ש''מ כלי הבא מחקי לתחום לתחום משחשיכה מותר לטלטלו וא''צ להמתין כלל:
אלו הן מדבריות הגדילות באפר. שחוץ לתחום לעולם. אע''פ שנכנסות לתחום בי''ט אין שוחטין אותן מפני שהן מוקצין:
אלו הן המדבריות וכו'. תוספתא היא בשלהי מכלתין:
דא. מכאן הוא דשמעינן מהסיפא מי שזימן אצלו וכו' והרי מכיון שזיכה להן מנותיהן ע''י אחר מערב י''ט לאו כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן שהרי זה כמו שהופקדו המנות שלו אצל הבעל הבית ואי אמרת אחרי רגלי הנפקד הולכין אמאי מהני בזיכה להן מעי''ט שיוכלו להוליך בידיהם המנות למקום שהן הולכין אלא ש''מ אחר רגלי המפקיד הולכין הן:
ויי דא אמר. אלא מהיכא שמעינן דין זה אם כרגלי המפקיד או כרגלי מי שהן מופקדין אצלו:
תיפתר שהיה המפתח. מן החדר שמונחין שם הפירות ביד הבעלים או שלא מסרו להן הבעלים רשותו מבעוד יום וכגון שייחד להן רשות ואינן תחת רשות הנפקד ולפיכך הפירות ברשות הבעלים הן ולא ש''מ מהכא מידי לבעלמא:
מתניתא פליגא וכו'. וקשיא דאם תימר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו א''כ יביאו לו מפירותיו שהרי הם עירבו לבוא אצלו ואת אמרת דהולכין אחרי רגלי הנפקד:
רב ושמואל. פליגי במפקיד פירות אצל חבירו אחרי רגלי מי הולכין:
הלכה: אֵילּוּ הֵן הַמִּדְבָּרִיּוֹת. אֵילּוּ שֶׁהֵן יוֹצְאוֹת בַּפֶּסַח וְנִכְנָסוֹת בַּרְבִיעָה. אֵילּוּ הֵן בַּייתוֹת. הַלָּנוֹת בָּעִיר. רִבִּי אוֹמֵר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ שֶׁנִּכְנְסוּ לִתְחוּם מִשֶׁחֲשֵׁיכָה מוּתָּרִין לִשְׁחוֹט. אֵילּוּ הֵן מִדְבָּרִיּוֹת. הַגְּדֵילוֹת בָּאֶפֶר. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. הָדָא אָֽמְרָה. כְּלִי שֶׁבָּא מִחוּץ לִתְחוּם לִתְחוּם. מִשֶׁחֲשֵׁיכָה מוּתָּר לְטַלטְלוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. וּבִלְבַד בְּאַרְבַּע אָמּוֹת. כְּהָדָא גַּמְלִייֵל זוּגָא אוֹקְרֶיהּ חַד סִירְקִיי כְּמֵהִין. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי מָנָא אֲמַר לֵיהּ. קַבְּלִין בְּגַב מַגֵּירֵיוֹן דִּידָךְ. וְאוֹכְלִין בְּאַרְבַּע אַמּוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
סליק מס' ביצה
אוקריה חד סרקיי. סוחר ערבי כיבדו ושלח לו כמהין ופטריות לדורון ובא ושאל לר' מנא אם מותר לקבלו הואיל ובא מחוץ לתחום היום וא''ל קבלין אותן מחמת שהוא שכן שלך ואוכלן בד' אמות:
ובלבד בארבע אמות. וחוץ לד' אמות לא יטלטלו:
הדא אמרה. מדברי רבי דקאמר דכל שאינו חוץ לתחום לעולם כאלו המדבריות אע''פ שבאו עכשיו מחוץ לתחום לתוך התחום בי''ט מותרים הם לשחוט ש''מ כלי הבא מחקי לתחום לתחום משחשיכה מותר לטלטלו וא''צ להמתין כלל:
אלו הן מדבריות הגדילות באפר. שחוץ לתחום לעולם. אע''פ שנכנסות לתחום בי''ט אין שוחטין אותן מפני שהן מוקצין:
אלו הן המדבריות וכו'. תוספתא היא בשלהי מכלתין:
דא. מכאן הוא דשמעינן מהסיפא מי שזימן אצלו וכו' והרי מכיון שזיכה להן מנותיהן ע''י אחר מערב י''ט לאו כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו הן שהרי זה כמו שהופקדו המנות שלו אצל הבעל הבית ואי אמרת אחרי רגלי הנפקד הולכין אמאי מהני בזיכה להן מעי''ט שיוכלו להוליך בידיהם המנות למקום שהן הולכין אלא ש''מ אחר רגלי המפקיד הולכין הן:
ויי דא אמר. אלא מהיכא שמעינן דין זה אם כרגלי המפקיד או כרגלי מי שהן מופקדין אצלו:
תיפתר שהיה המפתח. מן החדר שמונחין שם הפירות ביד הבעלים או שלא מסרו להן הבעלים רשותו מבעוד יום וכגון שייחד להן רשות ואינן תחת רשות הנפקד ולפיכך הפירות ברשות הבעלים הן ולא ש''מ מהכא מידי לבעלמא:
מתניתא פליגא וכו'. וקשיא דאם תימר כרגלי מי שהיו מופקדין אצלו א''כ יביאו לו מפירותיו שהרי הם עירבו לבוא אצלו ואת אמרת דהולכין אחרי רגלי הנפקד:
רב ושמואל. פליגי במפקיד פירות אצל חבירו אחרי רגלי מי הולכין:
משנה: מִי שֶׁזִּימֵּן אֶצְלוֹ אוֹרְחִין לֹא יוֹלִיכוּ בְיָדְם מָנוֹת אֶלָּא אִם כֵּן זִיכָּה לָהֶן אֶחָד בְּמָנוֹתֵיהֶן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. אֵין מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַמִּדְבָּרִיּוֹת אֲבָל מַשְׁקִין וְשׁוֹחֲטִין אֶת הַבַּייְתוֹת. אֵלּוּ הֵן הַבַּייְתוֹת הַלָּנוֹת בָּעִיר. מִדְבָּרִיּוֹת הַלָּנוֹת בָּאֶפֶר:
Pnei Moshe (non traduit)
אלא א''כ זיכה להן אחר וכו'. כלומר שזיכה להן בעל הסעודה ע''י במנות אלו מערב י''ט ואמר לו זכה במנות הללו לפלוני ולפלוני דזכין לאדם שלא בפניו:
הלנות באפר. באחו והוא חוץ לתחום דלאו דעתיה עלייהו:
אין משקין ושוחטין את המדבריות. לפי שמוקצה הם. ומילתא אגב אורחיה קמ''ל דלשקי אינש בהמתו והדר לשחוט משום סרכא דמשכא שתהא נוחה להפשיטה. וכן ע''י השקאה נשמטו הסירכות החלושות מן הריאה:
מי שזימן אצלו אורחים ביו''ט. לא יוליכו בידם מנות למקום שאין בעל הסעודה יכול לילך לשם. לפי שכל הסעודה הכל כרגלי בעל הסעודה לא כרגלי האורחים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source